מדינות הים האדום ישיקו מרכז מחקר משותף של שוניות אלמוגים

מדינות הים האדום ישיקו מרכז מחקר משותף של שוניות אלמוגים

מרכז המחקר לחקר הים האדום יכלול שותפים מסעודיה, מצרים, ירדן, אריתריאה, סודאן, תימן, ישראל וג'יבוטי

 

בהנהגתו של צד שלישי נייטרלי, עומדת ישראל לפתוח בפרויקט משותף עם מדינות שכנות בים האדום לצורך הקמת מרכז מחקר שמטרתו לחקור, לפקח ולהגן על המערכות האקולוגיות של שוניות האלמוגים באזור.

 

המרכז החדש לחקר הים האדום הוקם ביוזמתו של פרופ' מעוז פיין, ביולוג ימי של הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן, ויכלול שותפים מסעודיה, מצרים, ירדן, אריתריאה, סודאן, תימן, ישראל וג'יבוטי. את המרכז יוביל ה-Ecole Polytechnique Fédérale de Lausanne השוויצרי (EPFL).

 

שוניות אלמוגים, המארחות מיליוני מינים של בעלי חיים ימיים, נמצאות תחת איום קיומי עקב השפעות שינויי האקלים העולמיים וממתחים מקומיים, כמו זיהום, דיג יתר והרס פיזי של השוניות. אבל לאחרונה, מספר מחקרים מדעיים עצמאיים של פרופ' פיין ועמיתיו, פרופ' אנדרס מייבום, דן ברשיס וכריס וולסטרה, הראו כי שוניות האלמוגים של ים סוף, כולל מפרץ אילת, עמידות מאוד ללחץ הנגרם על ידי התחממות כדור הארץ וטמפרטורות המים העולות. האלמוגים של הים האדום הם האלמוגים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר לשרוד את התחממות כדור הארץ המתמשכת, אשר כבר גורמת להלבנת אלמוגים מסיבית כמעט בכל אתרי השוניות האחרים ברחבי העולם.

 

האלמוגים בים האדום עמידים מאוד בפני טמפרטורות מי הים העולות מפני שהם התפתחו בסביבה גיאולוגית עם היסטוריה סביבתית ייחודית לאזור מאז עידן הקרח האחרון. אבל למרות שהם מסוגלים לעמוד בהשפעה הישירה של ההתחממות הגלובלית, הם עדיין עומדים בפני איומים חמורים יותר, כמו חקלאות דגים, פריקת פסולת תעשייתית ועירונית ופעילויות להתפלת מי הים בעתיד.

 

לדברי החוקרים, איומים אלה יכולים להיות מטופלים בצורה הטובה ביותר באמצעות ידע משותף ותיאום אזורי, אשר יופעלו על ידי הקמת מרכז המחקר לחקר הים האדום. המרכז נחנך על ידי שר החוץ השוויצרי בחודש מרץ בברן, שוויץ, בנוכחות דיפלומטים וחוקרים מרחבי האזור.

"הים הצר יחסית מוקף במדינות ובאנשים התלויים באופן ישיר ברווחת שוניות האלמוגים, אך במקביל, קרבתם של אזורים עירוניים ותיירותיים לשוניות עלולה לגרום להן נזק אם לא נהיה חכמים מספיק כדי לתאם את הפעולות שלנו בעת השימוש בנכס זה", אומר פרופ' פיין. "המעבדה שלנו באוניברסיטת בר אילן והמכון הבינלאומי למדעי הים באילת מתמקדים בהבנת החוסן וכיצד הפרעות מקומיות משפיעות לרעה על החוסן הייחודי הזה לשינוי הגלובלי", הוסיף.

 

המרכז הבינתחומי יקבץ אליו מדענים מכל מדינה וממגוון רחב של דיסציפלינות, לרבות אוקיאנוגרפיה, ביולוגיה, גנטיקה, אקולוגיה, גיאולוגיה, שימור טבע, הנדסה אזרחית וסביבתית ועוד. המרכז יעשה שימוש ישיר בפלטפורמות המחקר הקיימות במדינות השותפות השונות, כמו המכון הבינלאומי למדעי הים באילת, תחנת המרינה הירדנית במפרץ אילת, וכן תשתיות מחקר המוצעות על ידי אוניברסיטה סעודית. כמו כן, ייווצרו תחנות ניטור חדשות.

 

המרכז יפקח ויגן על המערכות האקולוגיות של שוניות האלמוגים בים האדום באמצעות מחקר על בריאותן והמגוון הביולוגי בהן, ועל ידי יצירת פלטפורמה למחקר על ההשפעה הסביבתית של ההתפתחויות החברתיות והכלכליות לאורך חופי הים האדום כמו חקלאות, תשתיות חוף, דיג ותיעוש. המחקר יספק מדיניות ומחוקקים באזור עם ניתוחים מדעיים לקבלת החלטות בנוגע להתפתחויות חברתיות מרכזיות ואסטרטגיות להגנת הסביבה.

סגירת תפריט